צמחי מרפא ובריאות המערכת הגינקולוגית

בעשורים האחרונים הרפואות המסורתיות זוכות לעניין רב ברחבי העולם, ונשים במדינות רבות פונות לסיוע ברפואות אילו ולטיפול בצמחי מרפא, במטרה לתמוך בתפקוד המאוזן של המערכת ההורמונלית ולטפל בבעיות נשיות נפוצות. כיצד משמשים מסורתית צמחי המרפא לתמיכה במערכת הנשית? על כך במאמר שלפניכם. 

 

צמחי מרפא, ומתוכם צמחים המיועדים לתמיכה בפריון, היו בשימוש מאז ומעולם כדי לתת מענה טבעי לבעיות בתחום הגינקולוגי. לצמחים אלו מיוחסות ברפואה המסורתית השפעות מיטיבות על המערכת ההורמונלית הנשית, על אברי מערכת הרבייה ועל החשק המיני, והם מקובלים לשימוש כדי לשפר את הסיכויים להרות כחלק מטיפול באתגרי פריון, לטיפול בחוסר איזון הורמונלי וכן בחוסר איזון של המחזור החודשי[1].

 

על פי עקרונות הרפואה ההוליסטית, בגופינו טמונים מנגנוני הבראה ותיקון עצמיים. אם נבחן לרגע את הרעיון מקרוב, נראה כי אכן בתאי הגוף טמון כל הידע הנחוץ לפינוי של רעלים, לייצור של אנרגיה וגם ליצירה מחדש (re-generation) של רקמות.

 

כשמדובר במערכת הרבייה הנשית, היא נחשבת כמערך פיזי ואנרגטי שמגיב לתנאי הסביבה ומושפע מהתזונה, מהשינה, מרמות המתח ומהרגשות. לכן עפ"י גישת הרפואה ההוליסטית, כל סוג של מתח או יציאה מאיזון עלול להשפיע על התפקוד התקין של מערכת זו, ולהתבטא בסימפטומים שונים, החל מכאבי מחזור ועד לאתגרי פריון. לכן לפעמים מספיק רק להפחית את רמות המתחים כדי להפעיל את הפוטנציאל המובנה של בריאות פנימית, או לתמוך באמצעות פורמולות צמחי מרפא כדי לסייע השיב את הגוף בעדינות לאיזון.

 

למרות שאין וודאות מוחלטת כי הטיפול הטבעי בקשיי התעברות תמיד יצליח, הוא עדיין יכול לתרום המון לבריאות הכללית של המטופלת וחשוב לא פחות – לבנות את היסודות לתפקוד תקין ומאוזן של מערכת הרבייה. מטפלים בשיטות שונות לתמיכה בפריון מעולמות הרפואה הטבעית, מדווחים עם השנים על הצלחות טיפוליות רבות באתגרי פריון מגוונים.

 

על אתגרי פריון

 

קושי להיכנס להיריון יכול להיות קשור לאין ספור גורמים מורכבים: ביולוגיים, תזונתיים, סביבתיים, רגשיים ועוד. אפילו תהליך האבחון של בעיית פריון, מעצם מורכבותו, עשוי לגרום למתחים רגשיים.

 

סיבות פיזיות לבעיות התעברות בנשים כוללות[2] שינויים הורמונליים תלויי גיל, היסטוריה רפואית של בעיות גינקולוגיות המערבות רקמת צלקת בחצוצרות או במבנים במערכת הרבייה, אנדומטריוזיס, שחלות פוליציסטיות, יצירת נוגדנים כנגד תאי הזרע, מחלות מין שונות, משקל גוף נמוך מידי או גבוה מדי, התעמלות יתר, חשיפת יתר לקרינה, חרדות, וחוסר איזון הורמונלי, כגון רמות נמוכות של אסטרוגן. אולם ב- 10 עד 30 אחוז מהמקרים, לא מתגלה גורם כלשהו לקושי להרות.

 

מטרות הטיפול הטבעי באתגרי פריון

המטרה המרכזית של גישות הטיפול הטבעיות, היא לשפר את הבריאות הכללית של האישה ובבד בבד לתת מענה לגורם או לקושי הספציפי. תזונה וצמחים הדגימו שיפור ניכר בסיכויי ההצלחה של זוגות שניסו להיכנס להיריון.

ברפואות הצמחים הסינית, ההודית והמערבית משתמשים מסורתית בפורמולות (תערובות) צמחי מרפא, שמכילות קומפלקס נרחב של רכיבים פעילים צמחיים הפועלים יחד בסינרגיה.

בעשורים האחרונים, מחקרים במודלים שונים הראו שרכיבים צמחיים מגוונים עשויים לתרום לוויסות רמות הורמוני המין הנשיים, לקדם ביוץ תקין וזרימת דם משופרת לאברי הרבייה ולעיתים אף לשפר את הרזרבה השחלתית[3],[4].

 

בספרות המקצועית של רפואת הצמחים המסורתית[5],[6], נכתב כי צמחי מרפא לתמיכה בפריון נחלקים לקטגוריות שונות של השפעות, ולמרות שלפעמים יש חפיפה ביניהן, כל קטגוריה משרתת מטרה אחרת בהזנה של המערכת הנשית. זאת הסיבה שברפואת הצמחים מקובל לבנות פורמולות צמחי מרפא המכילות צמחים מקטגוריות שונות של השפעות – כדי שכולם יפעלו במשולב ובסינרגיה להשבת האיזון של המערכת הנשית.

 

הקטגוריות השונות של צמחי המרפא כוללות צמחים מזינים "בוני דם" (כגון אנג'ליקה סינית), צמחים התומכים באיזון הורמונלי (כגון שיח אברהם, קוהוש שחור, מאקה וקוטב מצוי), צמחים שתומכים בסירקולציית דם לאגן ולאברי הרבייה (כגון אנג'ליקה סינית, קינמון ורוזמרין), צמחים אדפטוגנים – התומכים בהסתגלות של האדם למצבי סטרס (כגון מאקה) וצמחים משרי תחושת רוגע, צמחים שנקראים 'טוניק' (tonic) להם מיוחסת השפעה מזינה ותומכת על אברי מערכת הרבייה הנשית, ועוד.

 גישות ברפואת צמחים מסורתית לתמיכה בבעיות של מערכת הרבייה הנשית

המידע הכללי שלהלן על צמחי מרפא לפריון, מבוסס על רפואת הצמחים המסורתית, כפי שהוא מובא בספרות המקצועית הבינלאומית בתחום,5,6 והוא לחלוטין אינו מחליף ייעוץ או טיפול רפואי מותאם אישית.

רמות אסטרוגן נמוכות – עשויות להיות מקושרות למשקל נמוך, למחסור בויטמין A, לשימוש נרחב באנטיביוטיקה (המשמידה חיידקים ידידותיים במעי, החשובים לסירקולציה של אסטרוגן), לפעילות גופנית מוגזמת ולעישון. תזונה וצמחי מרפא יכולים להשפיע על רמות האסטרוגן בגוף, כמו למשל, הגברת צריכת קטניות, בפרט סויה, המכילות פיטואסטרוגנים (אסטרוגנים צמחיים). צמחים שבספרות המקצועית מתוארים כבעלי השפעה על רמות ההורמונים הנשיים כוללים קוטב מצוי, תלתן אדום, ג'ינסנג אמריקאי, בטטת בר, גליצרייזה ועוד (למרות שהם עצמם אינם מכילים הורמונים אנושיים).

רמות פרוגסטרון נמוכות – מקושרות לשלב ביוץ קצר יותר והן אף עלולות למנוע מהזקיק השחלתי להבשיל ומהביצית להשתחרר ממנו. הצמח המרכזי ברפואת הצמחים המסורתית לאיזון רמות פרוגסטרון הוא שיח אברהם. פאוניה לבנה (צמח סיני) יכולה לסייע אף היא לשלב הביוץ של המחזור – כך על פי הנטורופתיה.

את שיח אברהם לרוב נוטלים בתמצית נוזלית (טינקטורה) או בכמוסות/טבליות, על בסיס יומיומי, ומקובל לשלבו עם צמחי מרפא נוספים לפעילות סינרגטית, כגון צמחים בוני דם ומניעי דם (כמו אנג'ליקה סינית) – לתמיכה בביוץ תקין.

אנדומטריוזיס – מצב המקושר לבעיות פריון. הרבליסטים (מטפלים בצמחי מרפא) רבים בארץ ובעולם מדווחים על הצלחה בסיוע למטופלות עם אנדומטריוזיס בעזרת צמחי מרפא. שיח אברהם נחשב לצמח המרכזי בטיפול באנדומטריוזיס. בגלל שהרפואה הטבעית רואה באנדומטריוזיס מצב של "תקיעות דם", מקובל לשלב בפורמולה יחד עם שיח אברהם צמחי מרפא 'מניעי דם' (כגון אנג'ליקה סינית, רוזמרין או קינמון). גם לצמחים המכילים נוגדי חמצון עוצמתיים (כגון סמבוק שחור, רוזמרין, אנג'ליקה סינית, קינמון, תה ירוק ועוד) יש מקום חשוב בטיפול המסורתי, מאחר ומדובר במצב דלקתי כרוני. אליהם מתווספים שמנים נוגדי חמצון כגון שמן זרעי רימונים ושמן נר הלילה. הרבליסטים נוהגים לשלב גם צמחים מווסתי חיסון, כגון סמבוק שחור, מפני שהתגובה החיסונית-דלקתית היא אחד מהמאפיינים של מצב רפואי זה.

שחלות פוליציסטיות – מצב המערב ביוץ לא סדיר או העדר ביוץ ובעיות פריון נלוות. מקובל לשלב בטיפול המסורתי את הצמחים שיח אברהם וקוטב מצוי כצמחים מרכזיים בפורמולה, שאף נחקרו בתחום. הטיפול הנטורופתי כולל תזונה בריאה לאיזון רמות הסוכר בדם והפחתת משקל עודף וכן חומצות שומן חיוניות בתזונה ובתוספים.

תגובה חיסונית לתאי הזרע – זהו גורם שהופך מוכר יותר ויותר כסיבה לבעיות פריון. מקובל לשלב בטיפול הטבעי המסורתי צמחים בעלי השפעה חיסונית, כגון סמבוק שחור, קלנדולה, אסטרגלוס ועוד, כשיש חשד למעורבות חיסונית.

תזונה בריאה – בעוד שחשיבות התזונה הבריאה מודגשת במהלך ההיריון, חשיבותה לקידום התעברות בריאה כמעט ואינה זוכה לתשומת לב הנדרשת. לנשים וגם לגברים, תזונה אופטימלית טרום ניסיונות ההתעברות יכולה להגביר את הסיכויים להצלחה ואפילו לתרום לבריאות התינוק. בנטורופתיה, הבסיס לפריון אופטימלי הוא תזונה מצוינת, המבוססת על מזון מלא, טבעי, שכמעט ואינו מעובד, לרבות דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות, מעט דגים וכמות מצומצמת של עוף ומוצרי חלב. שמנים בריאים, כגון שמן זית, שמן זרעי דלעת ורימונים מומלצים אף הם להיכלל בתזונה. מקורות טובים לחומצת שומן חיוניות הם זרעי צ'יה ופשתן ודגי ים צפוני כגון סלמון. לעומתם, ממזון מעובד, ממתקים, אלכוהול וקפאין מומלץ להימנע או להפחית משמעותית בצריכתם. גם עישון חשוב להפסיק – למען האם והתינוק. חשוב שהתזונה תכיל כמויות נאותות של ויטמין A (או בטא קרוטן), קומפלקס ויטמיני B, חומצה פולית, ויטמין D, אבץ, מגנזיום, אשלגן וויטמין E.

כמה זמן אורך הטיפול בגישה הטבעית?

חשוב להבין כי הטיפול באתגרי פריון הוא תהליך, וככזה הוא דורש זמן מינימלי כדי לאזן את המערכת הנשית. טווח הזמן נע לרוב בין 3-4 חודשים ויכול להגיע גם ל 6 חודשים.  

 

לעיתים, כחלק מתהליך האיזון, בתחילת הטיפול האישה עשויה לחוות תחושות מוגברות של התסמינים או אפילו החמרה קלה או שינויים במחזור החודשי ובסדירותו– זוהי תופעה מוכרת וטבעית והיא מעידה על כך שהמערכת הנשית נמצאת בתהליך של התאזנות, שאף מתוארת בספרות המסורתית המקצועית[7],[8].

 

לצמחי המרפא מיוחסת ברפואת הצמחים המסורתית היכולת לתת את אותה "דחיפה" קטנה לגוף, אשר נחוצה להתחלת תהליך האיזון העצמי של המערכת הנשית. בדרך כלל, החל מהמחזור השלישי או הרביעי לטיפול, נשים מדווחות כי הן מרגישות שינוי בגוף שמעיד כי המערכת נכנסה למקצב סדיר ומאוזן, שברפואה המסורתית מכונה "מנגנון איזון עצמי או תיקון עצמי".

 

 

הבהרות חשובות

 

  1. חשוב להבהיר כי צמחי מרפא הם אינם תרופות. כמו כן, התוכן במאמר זה הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד של גישות טיפוליות ברפואה המשלימה, והמידע בו אינו מתייחס למוצר, אינו נועד לאבחן, אינו התוויתי ואינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת, וכמובן שאין בו תחליף לייעוץ או טיפול רפואי או תרופתי.

 

  1. נשים בהיריון, מיניקות, ילדים והנוטלים תרופות מרשם (כולל גלולות) – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[1] Volume 16, No. 61, 2017 Journal of Medicinal Plants

[2]  A. Botanical Medicine for Women's Health (2010) Churchill Livingstone

 

[3] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4812125/

 

[4] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5597078/

 

[5] Romm., A. Botanical Medicine for Women's Health (2010) Churchill Livingstone

[6] Mills, S., Bone, K. Principles and practice of Phytotherapy (2013) Churchill Livingstone

[7] Romm., A. Botanical Medicine for Women's Health (2010) Churchill Livingstone

 

[8] Mills, S., Bone, K. Principles and practice of Phytotherapy (2013) Churchill Livingstone

שתף את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print
שיתוף ב email

אם כבר הגעת לכאן, אולי זה בשבילך: